רקע

נגיף הקורונה התפרץ בסין, ובשבועות האחרונים התפשט באירופה והגיע גם לישראל.
התפרצות והתפשטות הנגיף החדש והבלתי מוכר היו מהירות מאוד. בתוך ימים ספורים היו בסין חולים רבים שנותרו ללא מענה רפואי מסודר, והבהלה התגברה גם בשל השיח התקשורתי הבלתי פוסק בנושא. מדינות רבות בעולם החליטו שלא לקחת סיכונים ופרסמו הנחיות ציבוריות גורפות (כגון בידוד) במטרה לבלום את התפשטות המחלה. ההנחיות הללו הביאו לשינויים בחיי היום-יום של אזרחים רבים והגבירו את תחושות החרדה בציבור.

הבהלה הציבורית משפיעה גם על התלמידים, שבאופן טבעי נחשפים למידע בנושא וערים לשינויים המתרחשים בשגרה של סביבתם. לכן חשוב לשוחח עימם על הנושא ברגישות ובפתיחות, ולדבר על הדרכים והפעולות שיכולות לעזור להם להתמודד עם החששות ולהגן על עצמם מפני הידבקויות.

(מבוסס על: Ynet, 23/02 , משרד הבריאות, משרד החינוך, Ynet 13/02)

הפעילות

מומלץ להציג לתלמידים את סרטון ההסבר של בריינפופ ולאחר מכן לנהל איתם דיון.

שאלות לדיון: 

• האם שמעתם בתקשורת או במקומות אחרים על נגיף הקורונה? מה שמעתם עד עכשיו?
• האם נתקלתם בשינויים בהתנהלות היומיומית בסביבה שלכם (למשל – הקפדה על שטיפת ידיים, קניית מוצרי מזון בכמות גדולה, קניית מסכות לפה וכדומה)? איך אתה מרגישים לגבי השינויים?
• האם עולים בכם חששות בעקבות המידע על נגיף הקורונה? אם כן, אילו חששות?
• מה אתם מרגישים וחושבים בעקבות הפרסומים על הנגיף בעיתונים ובטלוויזיה? האם הם עוזרים לכם להישאר רגועים או מעוררים אצלכם חשש ובהלה? (גם מבוגרים חוששים, וזה טבעי. אנחנו חוששים ממה שאיננו מכירים)

למורה: כדאי להזכיר לתלמידים שבפרסומים יש הרבה הפחדות שווא. בעידן האינטרנט, לעיתים קרובות אנשים ללא ידע וסמכות מקצועית מעלים תכנים שקריים וחצאי אמיתות תוך כדי ניפוח עובדות ושמועות, ולכן חשוב לשים לב למקור המידע שמפרסם את התוכן.

• מה יכול לעזור לנו לחשוש פחות? איך אנחנו יכולים לשמור על עצמנו מפני הידבקות?

למורה: חשוב לתת לתלמידים מקום לדבר על הדאגות ועל החששות, וגם לשמוע מהם מה יכול לעזור להם. המסר שכדאי להעביר הוא שיש למצוא את האיזון הנכון. מצד אחד, צריך להישמע להנחיות ולהקפיד היטב על היגיינה אישית (למשל לשטוף ידיים בתדירות גבוהה ולהתעטש ולהשתעל למרפק). מצד שני, להימנע מפאניקה ומתגובת יתר (למשל לא לצאת בכלל מהבית או להתרחק מכל מי שהוא ממוצא אסיאתי).