הנחיות
יעל לא הייתה בכיתה שלי, היא גרה בעיר אחרת וההורים שלה היו חברים מאד טובים של ההורים שלי. יעל הייתה תלמידה מצטיינת. תמיד מוכנה לעזור, תמיד מסבירה, תמיד שם בשביל כולם, מגיעה בזמן, ומסבירת פנים.
את הסיפור שאספר לכם שמענו מאמא של יעל.
סתם כך, לפתע פתאום, יעל החלה לאחר. התחילה להיכנס לכתה באיחור של רבע שעה במקרה הטוב, ואף יותר מאוחר במקרה הרע.
המורה שלא הבינה את פשר הדבר, קראה ליעל לשיחה, אך זו שתקה, ואמרה שתשתדל להגיע בזמן. אבל עדין, האיחורים לא הפסיקו.
המורה שוב ניסתה לדובב את יעל לגבי הסיבה, אך זו שתקה, ולא הוסיפה הסברים, רק אמרה שתשתדל.
כעבור חודש ימים, בו יעל דילגה על מחצית מהשיעורים הראשונים, החליטה המורה להתקשר להוריה ולשתף אותם בהידרדרות שחלה עם הילדה.
אמא של יעל הקשיבה בשקט לדברי המורה, פתחה את פיה ואמרה:
"יעל רצתה לשמור בסוד את מה שאני עומדת לספר לך, כי היא חברה טובה. אך היות ואני רואה שזה פוגע בה ישירות, אני חייבת לשתף אותך, ואז תביני מדוע יעל שלי מאחרת בכל בוקר לבית הספר".
"זה קשור לאסנת", אמרה אמא של יעל.
וכך, לאט לאט ככל שאמא שלה המשיכה לספר למורה, הכול התבהר, הסתדר והובן. הפאזל הושלם.
המורה הבינה למה יעל מאחרת בכל בוקר.
אסנת הייתה בת יחידה, עשירה מאד ומפונקת מאד. אביה היה אחד ממנתחי הלב המוכרים והמפורסמים ביותר בעיר. אני בטוחה שאם תשאלו את הוריכם לשמו, הם יכירו אותו… רצה הגורל, ואביה של אסנת נתבע משפטית ע"י אחד הלקוחות שלו, הרישיון לעסוק ברפואה נשלל ממנו, ולאט לאט המשפחה החלה לצבור חובות כבדים, ירדה מנכסיה והיחסים בין ההורים התערערו.
אסנת עברה לגור אצל סבתה, עד שהעניינים יירגעו קצת, ומאז, אסנת "ירדה מהפסים…"
היא הפסיקה לתפקד, סבתה לא השתלטה עליה, היא הפסיקה לקום בבוקר לבית הספר, ואם כבר הייתה מגיעה, אז זה היה באיחור של מספר שעות, ובקיצור, הילדה שקעה.
ואז הגיעה יעל…
יעל החליטה לעזור לחברתה, ובכל בוקר, לפני תחילת השיעור הראשון, החלה להופיע בביתה החדש של אוסנת, לעזור לה להתעורר ולדרבן אותה להגיע לבית הספר. וכך, בזכות יעל, אסנת חזרה לספסל הלימודים ואפילו הגיעה בזמן!
הסיפור הזה הוא אמיתי (בשינוי פרטים מזהים), יעל קבלה על התנהגותה "פרס- חברה למופת", מטעם בית הספר, ופשוט עזרה להוציא חברה מצרה.
כן, כן, חברות אמת זה משהו נפלא, וקיוויתי שבעתיד החברים האמיתיים שלי יהיו תמיד איתי, בדיוק כמו יעל…
נסו גם אתם להיות חברים אמיתיים, והקיפו את עצמכם רק בחברים שעושים לכם טוב…
הסיפור לקוח מתוך הספר: "פשוט אני- לא נגררים"/ ד"ר אורלי כץ, אגם הוצאה לאור בשיתוף ערוץ הילדים (הספר מומלץ ע"י המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך).
פעילות
יציאה לדיון במליאה מתוך הסיפור:
– מהו נושא המפגש לדעתכם?
– מהו חבר טוב בעיניכם?
משחק מרכזי – סוגי חברויות:
לצייר ציר דמיוני לאורך הכיתה ולפזר עליו סרגל מספרים:
1-2-3-4-5
לכתוב על הלוח מה מציין כל מספר:
1 – להיות חבר/ה רק של המקובלים
2 – להיות חבר/ה של ילדים לא הכי מקובלים, אך כאלה שנוח לי איתם
3 – להיות בידידות עם כולם בלי חבר/ת נפש
4 – די בחבר/ה או שניים טובים וזהו
5 – מי צריך חברים?
הנחיות המשחק: יש להיעמד ליד המספר שמייצג את העמדה שהכי מייצגת את דעתכם.
לאחר שהתלמידים נעמדו במקומותיהם, המורה מסתובב/ת סביב הציר, סופר/ת כמה תלמידים יש בכל תחנה ורושם/ת על הלוח את מספר התלמידים בכל תחנה. המטרה: לראות את התפצלות התלמידים.
עבודה בקבוצות:
יש לחלק את התלמידים לקבוצות בהתאם לבחירתם:
כל מי שנעמד על מספר 1 יהיה בקבוצה מספר 1 וכן הלאה.
כל קבוצה מקבלת בריסטול וטושים.
ואח"כ עונים במשותף בקבוצה על השאלות שהמורה רשם/ה על הלוח:
1. מדוע נעמדת דווקא על המספר הזה?
2. לפי מה את/ה בוחר/ת את חבריך? מה חשוב לך?
3. מהן התכונות שאינך רוצה שיהיו לחבר/ה שלך?
4. האם יש הבדל בין חברוּת של בנים לבין חברוּת של בנות, והאם זה בא לידי ביטוי בעמידה שלכם על הציר?
כל קבוצה מציגה את הנתונים שלה במליאה, ופותחים דיון בנושא.
רגע של משחק – 'מסכים/ה / לא מסכים/ה' על פי 'אמת או חובה':
המורה מכין/ה מראש סט של פתקים מגולגלים בבקבוק עם המשפטים שלהלן:
"מסכים/ה לא מסכים/ה" (יש לגזור את המשפטים, לפתקים נפרדים):
– ריב בין חברים הוא לפעמים דבר בריא.
– בחיים לא היה ולא יהיה מצב שחבר ביקש או יבקש ממני משהו ולא הסכמתי או אסכים.
– החברים שלי דומים לי בתכונות האופי שלהם.
– אני תמיד מסכים עם כל מה שהחבר שלי אומר ועושה, ומצפה ממנו לאותו יחס.
– אף על פי שיש לי חברים, קורה לפעמים שאני מרגיש לבד.
– אם אני חבר של מישהו, גם ההורים שלי לא יוכלו להשפיע עליי אם הם אינם מרוצים מן החברוּת.
התלמידים מתיישבים במעגל ומישהו מסובב במרכז בקבוק.
התלמיד שהבקבוק מצביע עליו מוציא פתק שהמורה הכניס/ה מבעוד מועד לבקבוק, ומקריא את השאלה הרשומה על הפתק. עליו לענות ב: מסכים/ לא מסכים למשפט הרשום בפתק.
לאחר מכן המורה שואל/ת את שאר הילדים מי עוד מסכים עם דעתו של התלמיד.
התלמיד מנמק את תשובתו, ותלמיד נוסף, שלא הרים את ידו מנמק את התשובה הנגדית בעיניו.
לאחר מכן התלמיד מסובב שוב את הבקבוק, וחוזר חלילה.
הפעילויות לקוחות מתוך: ערכת ההדרכה למורה- יסודי: "פשוט אני- שעת חברה"/ ד"ר אורלי כץ. (הערכה ותכנית הלימודים מומלצים ע"י המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך).
